כבר חודש שחתול שחור עובר בינינו!
מהצד הכל נראה תקין ומתפקד.
אני עושה קניות הוא מטפל בגינה אני מדווחת לו על מטלות והסעות ומתחלקים בהם בלי דרמות ועיניינים.
נמצאים יחד באותו הבית, אוכלים יחד, ישנים יחד, מטיילים יחד עם המשפחה, מארחים חברים..
ובלי לשים לב, משהו כבוי ומרוחק הולך וגדל ביננו.
המון זמן שלא פינינו זמן להיפגש באמת.
הוא בתקופה מאוד לחוצה במשרד שלו, אני גם בעינייני יצירות ויציאה לאור, משבר בבריאות של הבת הקטנה דורשים מאיתנו התגייסות למענה.
חגים, ארוחות, משפחתולוגיה מהצד שלי ומהצד שלו, מידי פעם משתפים בצורה עניינית שנראה כאילו אנחנו מדברים.
ורוב הזמן עסוקים ובוהים איש ואישה כל אחד במסך שלו/ה תרתי משמע!
אתמול פתאום על משפט הכי בנאלי שיצא מהפה שלו, התפרצתי..
ואיפה אתה?? אנחנו לא נפגשים!
אנחנו חיים אחד ליד השני ואני מרגישה לבד!!
הוא לא ממש הבין, הרי הוא נמצא פה איתי אז מה לבד?
אני הייתי בסערת רגשות,
הוא הרגיש אשם והתגונן,
אני הרגשתי שהוא לא רואה,
בכי עלבון..
ולקח עוד שעתיים להרגיע את הרוחות על מנת להבין שנרדמנו בשמירה והתרחקנו מידי,
הרבה יותר מידי עיסוקים ושיגרה לתחזק, הפכו אותנו למפעל שמתפקד ושכחנו להיפגש כזוג אוהב.
שבת בצהרים פינינו זמן..ישבנו אחת מול השני למפגש.
מפגש אמיתי של לב גוף ונשמה לנקות משקעים ולהזרים דלק 98 אוקטן של אהבה פשוטה ונקיה למנוע הזוגיות שהחל לקרטע.
מרחב הזוגיות תודה לאלה התנקה, וחמצן נקי של חיבור וקירבה זרם בינינו.
מה שהיה פעם לוקח לנו ימים ואף שבועות לנקות, הפעם זה לקח בדיוק שעה.
הללויה!
כמה פעמים יוצא לכם להיות באותו מרחב ובתוך עומס המטלות, העבודה והשגרה – להרגיש לבד?
ולא מצליחים ליצר את הבועה הזו של לצאת מהרעש ולהיות במפגש ממלא ומפרה של הקשבה והזנה הדדית.
כולנו כמהים לזמן האיכות הזה שהוא מעבר ללצאת למסעדה, או בילוי אחר, אלא לצאת מהשגרה לזמן של הקשבה חיבור והיזכרות עמוקה במרחב האינטימי הזה שקיים ביננו.
כמו מתנה בצורת ידיעה פנימית ששנינו ידענו אותה בבירור כשהתאהבנו, ואיכשהו כמו מכשיר משוכלל ויקר שקיבלנו במתנה (אולי בחתונה?) אבל לא היה לנו זמן לפתוח את הוראות ההפעלה כמו שצריך ולהשתמש בו.
אז הנחנו אותו בתוך קופסא במחסן או בבוידם או מתחת למיטה שלנו עם תקווה שיום אחד נקדיש (!) לזה זמן ונילמד את חוברת ההפעלה הזו ונשתמש במתנה כמו שצריך.
והיום הזה לא ממש מגיע כי יש כל כך הרבה שרפות לכבות שנדיר שמגיעים לזה ואם מגיעים, אז נתקלים באיך לעזאזל מפעילים את המרחב שיכול לעיתים להיות נפיץ כי לא היה לנו זמן להתעמק באיך לעזאזל הדבר בזה עובד?
מוזמנים לסדנת יום זוגי
שתאפשר לפתוח ולהציץ סוף סוף לחוברת ההפעלה.
לגלות ולהפעיל את כפתור 'החיבור' בפשטות בלי להסתבך בלנחש היכן הוא.
זמן איכות משותף שבו מפנים זמן להיות יחד ולתרגל חיבור מתוך הקשבה וקירבה. ברמות של לב, גוף ונשמה שיעוררו, יזכירו ויזינו את המרחב המקודש בינינו שיזין וימלא ולא ישאב וירוקן.
-נלמד כלים ותרגולים פשוטים של חיבור וקירבה שעושים הבדל ענק ביום יום