איזה מזל יש לך שיש לך כזאת זוגיות, שמצאתם אחד את השניה…
אני שומעת מידי פעם את המשפט הזה או משהו דומה.
ובכל הפעמים אני מרגישה כיוו בתוכי ואני מוצאת את עצמי ממלמלת.
לא לא זה לא ממש מזל באמת.. זה לא היה ככה תמיד.
אז חשוב לי לא למלמל. חשוב לי להגיד בקול הכי ברור!
זה לא מזל !!
אני זוכרת שנים ארוכות (לפחות 15) קשות מנשוא של יש לי אהבה גדולה אבל.. היא לא מתממשת
רוב הזמן בתחושה של תקיעות, חוסר אונים ואין מוצא
שאני לא מקבלת את מה שאני צריכה באמת
רוב הזמן מתוסכלת.
שאני לא מובנת, לא מסופקת לא מוערכת ועוד כמה לא.
מחשבות שנתקעתי בזוגיות שיכול היה להיות לה פוטנציאל אם רק הוא היה יותר מבין יותר קשוב יותר איתי, יותר, הרבה יותר!
ושאולי אם היה לי מזל אז הייתי זוכה בזוגיות טובה יותר
ממש ככה.
התוצאה של השנים האלו הובילה למשבר מאוד גדול והחלטה שאין מוצא אלא להיפרד ולחפש את זה שיהיה לי יותר מזל איתו.
המשבר כמו משבר יצר רעידת אדמה מאוד קשה ורבת ניפגעים ששלח את שנינו בעקבות כאב וטלטלה חזקה לחפש ריפוי בעבודה ריגשית וחקירה עמוקה של הדפוסים של שנינו.
המזל הגדול הוא..
שהסכמתי להתקלף להביט פנימה. למצוא את הילדה הפגועה שלא סומכת ולא מאמינה שניהלה אותי שנים, שהיתה קבורה בתוכי נעולה בתוך מרתף הנפש לבד, מפוחדת ומבוהלת,
מחפשת את אבא או אימא שסוף סוף יראו אותה ויחבקו אותה ככה כפי שהיא.
התהליך לקח אותי להכרה שהכאב והתיסכול היו בתוכי עוד הרבה לפני שפגשתי את בנזוגי והוא רק עורר בי כאב ישן שחיפש סוף סוף חמלה וריפוי קודם כל ממני.
מבט חדש נפתח לי על המציאות שלי ועל הזוגיות שלי.
משהו התרכך הסכים לקחת אחריות הסכים לתת אמון. חזרנו לקשר ממקום חדש.
והמציאות הזוגית שלי השתנתה מקצה לקצה..
ממאבקי כוחות של מי צודק ומי אשם עברנו למקום חומל יותר קרוב יותר מסכים לראות את הכאב של הפרטנר כפי שהוא
לא.. לא הפסקנו לריב
ולא.. לא הכל דבש אצלנו
המריבות שלנו עברו ממקום של כתבי אישום של למה אתה או אני לא בסדר
להזדמנות לשחרר ולאוורר חלקים שמבקשים ניראות והבנה בקשר
וכל מריבה מקרבת אותנו יותר ויותר
"איש ואישה זכו שכינה בינהן
לא זכו אש אוכלתן"
הציטוט הידוע של רבי עקיבא שכלכך קל לפרש אותו
כאיש ואישה זכו – היה להם מזל ומצאו את הנשמה התאומה ושכינה שורה עליהם בגדר חיו באושר ואושר
לאאאאא
ממש לא היה להם מזל
איש ואישה זכו בזכות ולא בחסד
הם הרוויחו את הזכות הזו ביושר..
הם הסכימו להזדכך, להתרכך, להתקלף מקליפות האגו ולהסכים להיחשף לטיבעם האמיתי .
עבודה נפשית שיש בה כוונה של תיקון עצמי לקיחת אחריות ומפגש עם מקומות קשים ותקועים בתוכי שלא מאפשרים לי להיפתח בקשר
ואז מתחת לקליפות נוצר המפגש האמיתי של לב אל לב נשמה לנשמה
והשכינה יורדת בשימחה ומזינה את הקשר הזה באהבה
ומי שלא הבין את עיניין הברית הזוגית הזו שנועדה בדיוק כדי לתת לנו את ההזדמנות להתרכך .. ולא ידעה או הסכימה להיזדכך.
כמה כאב אכזבה וחוסר אונים נוצר
במקום שיש בו מאבק .. אש האהבה הופכת לאש מכלה
ומי מאיתנו לא חווה את הצריבה של האש הזו
כשטעינו בדרך ונישרפנו ושרפנו את המרחב הכלכך עדין ומקודש שביננו
לדעת איך להפוך את המריבות להזדמנות לקירבה
ואיך להפוך את המרחב הזוגי שביננו למרחב בטוח שנותן הזנה לצמיחה והתפתחות
להסכים להתנהל ממקום חדש שיוביל אותנו למקום חדש
כי חבל על כל רגע שאנחנו לא שם