חידוש נדרים

לקח לנו המון שנים של בלבול וכאב על מנת להבין..

שמסתבר שלא התחתנו גבר ואישה.

התחתנו ילד וילדה במסכה של גדולים. בעצם, התחתנו שני ילדים קטנים – ניצולי ביתנו, משפחתנו, מנהגנו, רישומים שהוטבעו בנפשנו, מסקנות שהיסקנו בילדות על הישרדות, או על איך להגן ולשמור לעצמנו על הלב. וזה מאוד מבלבל. אנחנו נראים כמו גדולים, מתנהגים כמו גדולים, מדברים כמו גדולים, בקלות אפשר להתבלבל ולחשוב שאנחנו באמת גדולים, אבל האמת היא שאנחנו לא.
עמוק בפנים יושבת ילדה קטנה שלא סומכת ולא מאמינה ועמוק בפנים יושב ילד קטן נטוש ומפוחד.

ילד קטן, התחתן עם ילדה קטנה. הילד הקטן ציפה מהילדה שתהיה אמא גדולה. שתעניק לו בית, שתאהב ללא תנאי שתכיל אותו, שתרפא, שתנחם , שתיראה אותו, וכל הזמן תתפעל. והיא באמת נראית כמו אמא, אבל היא, היא בכלל ילדה קטנה.

ילדה קטנה התחתנה עם ילד קטן.

הילדה הקטנה ציפתה מהילד שיהיה אבא גדול, שיעניק לה בית, שיתמוך ויגן, שישרה ביטחון, שידאג לכל מחסורה, שישאר איתה בטוב וברע, שאפשר יהיה להניח עליו ראש ולב ולנוח, ולסמוך שלא משנה מה תעשה- הוא לא ילך.

והוא באמת נראה כמו אבא, אבל הוא בכלל ילד קטן.

זה יצר המון בלבול אכזבות וכאב.

מצד אחד שנינו הגענו עם המון ציפיות, ומצד שני אנחנו נראים כמו משהו כשאנחנו ממש ממש לא.

וכך.. דרך סערות אינספור ורעידות אדמה הלכנו יחד בדרך אני ואתה.
הלכנו יחד, מחזיקים ידיים, משחקים בלהיות הורים, נופלים וקמים. יושבים בטיפולים, הולכים לאיבוד, מתפרקים בסדנאות, מחפשים משמעות.

יחד בלב גם כשנידמה שלא, מתייאשים ומתפצלים לשני מסעות , ילד וילדה חוצים נהרות של פחד, וקופצים מצוקי הלב, מתרחקים כדי לגלות שבעצם התקרבנו יותר.

וככה לאט לאט עברו השנים, שערות מלבינות, הרווחנו כמה קמטים , קליפות נושרות, וגם מסכות, ופתאום אני קולטת – התבגרתי!

לא רק הגוף, לא רק החוץ – אלא גם הפנים. התבגרתי מבפנים. הילדה הקטנה שחיה בתוכי שנים , זאת שתיפעלה אותי בלא לסמוך ולא להאמין ,התבגרה. ואני מגלה שגדלתי לצידך.

שכל הזמן הזה לא היית רק ילד קטן, אלא גם אבא מסור ונאמן, גבר אוהב ונוכח, מלאך שומר מיגדלור באפילה.

ואיך במפגש בינינו ריפאתי כל כך הרבה פצעים וכאבים חומות והגנות, עד שהיום נהייתי מי שאני גדולה מבחוץ וגם מבפנים.

האישה שאני מביטה בך, רואה את הילד הקטן, וגם את הגבר המרהיב שאתה, ומבינה שהיתי לך לא רק ילדה קטנה אלא גם אמא טובה, ואישה -עזר כנגדך שמראה לך את הטוב וגם את הרע.. והנה שוב אנחנו מחזיקים כאן ידיים, הפעם גבר ואישה, ממשיכים ללכת יחד על האדמה.

כבר פחות לפותים, ופחות פוחדים, כבר יותר חומלים ויותר למודי חיים. מהמקום הזה בוחרים מחדש.

אני מודה לך על:
שבחרת בי להיות השותפה שלך למסע לפני עידן ועידנים. על העומק הרגשי והחיבור הרוחני, על היותך אבא מסור ונאמן לבנותנו, צינור של שפע וסלע איתן, גבר נוכח, ומלאך שומר שיודע מאז ומתמיד שפעם לפני שהגענו לכאן כרתנו ברית של נשמות והבטחנו להיות המצפן להתפתחות של זה לזו, תודה שאתה רואה בי את הטוב וגם את מה שמבקש לגדול, שנשאר ולא הולך, כשאני פה וגם כשאני לא. כשאני מכוערת או יפה, כשאני צודקת או לגמרי טועה, כשאני משתנה ומשתנה ומשתנה. שאוהב אותי ככה כמו שאני ללא כל תנאי. איך התברכתי בך!
ואני מתחייבת לך:
לעמוד יציב על שתי רגלי בנוכחות ובהקשבה לעצמי ולך, להיות לך עזר כנגדך וכל שכן בעדך. לסמוך עליך שבאת להורות לי את הדרך ולהתמסר לידיעה שגם אם לא תמיד זה נראה כך, זה מדוייק ולטובתי הגבוהה . להסכים לקבל את השפע שבך ולהיפתח ללא פחד לאהבה. להמשיך להשיל עוד ועוד קליפות של פחד וכאבים ישנים ולגלות את המקור הפנימי שאין בו כלום מלבד אהבה. מתחייבת להיות בכנות ואוטנטיות ולהביא את עצמי אליך במלואי על סך כל חלקי השונים והמשונים. להיות לך בת ברית נאמנה ותומכת למסע החיים שלך ושלי ולדעת שהם אחד.

אני מודה לך

שנקראת על דרכי בשלב כל כך מוקדם בחיי. חלק קדום מאותה נשמה

מזכירה לי שכאן אני יכול לממש את מסע החיבור מנפרדות, לחזרה לחוויה של אחד.

ועל כך אני מודה לך יותר מכל.
על חוכמתך וההבנה הגבוהה של המהות הנשית בחיבור הזוגי. על כך שאת עזר כנגדי ובעדי במסע ההתפתחות שלי. לוחמת אמת אמיצה ללא פשרות עם מודעות ורגישות וידיעת הדרך.
באת לעולם , מודה על ליבך הבוער לחיות ולתקן.

מודה לך שהסכמת לסמוך עלי להיות חשופה לתת לי להיכנס לליבך העדין ולרפא אותו באהבה. וזה לא מובן מאיליו. אני מודה לך על המשחקיות, היופי והסקרנות האינסופית, ועל הצורך שלך לקחת מהחיים האלו את כל מה שיש להם לתת לך. על הדרכים המשותפות שבחרנו ללכת בהן יחד. מרגיש מבורך בברית איתך.

אני מתחייב לך
שאוהב אותך יותר או לפחות כמו שאוהב את עצמי, שאדאג לצרכיך לפני צרכי ואשים אותך ברמת חשיבות עליונה לכל חיי. שאשב בנוחות ובנוכחות כסלע איתן ואגן עליך מפגיעה. שאפתח את הלב יותר ויותר בזכותך. שאוהב ואראה את הילדה הקטנה שבתוכך, שאמשיך ללא פשרות להתפתח איתך. לא אסכים לחיות זה לצד זה אלא במרחב של הוויה עד שניהיה כגוף אחד ולב אחד, מקור השראה אחד לשניה. מתחייב להמשיך ולהזדכך ולהשיל קליפות ולממש את האהבה השמיימית ממנה הגענו כאן בחיים האלו על האדמה הזאת.

כוונות למרחב המשותף

בתוך המרווח הזה שבינך לביני, שפעם היה שדה מוקשים נפיץ ועם השנים הפך למרחב של תרגול התפתחות עוצמתי

שבתוכו גדלות ניזונות וצומחות שתי בנותינו, נשמות מרגשות כל אחת בדרכה.
את הבית שמהווה עכשיו חופה לראשנו ואת המרחב המקודש הזה שביננו אנו מתחייבים לשמור מכל משמר לכבד, להוקיר, לטפח, ולדשן באהבה, כנות ושמחה. במקדש הזה, שמה כוונה שנמשיך לצמוח ולהזדכך, שנמשיך לרפא כאבים ישנים ונפתח את הלב, ונגלה עוד ועוד את החיבור הנשמתי. ואת הדרך לאלוהים, שמידי פעם נצחק על הדרך ונזכור ששום דבר כאן הוא לא כזה רציני. ונהיה מקור לריפוי והשפעה כהורים, ולעוד ועוד מעגלים, ורק שנצליח להמשיך לבחור באהבה עד שנצעד כולנו אני אתה, בני אדם, ובנות חווה, אנושות אחת שהתבגרה. ונחיה בשלום בפשטות ובאהבה תחת כנפי השכינה.

אמן

תודה למיכל ליבדינסקי על השראה לטקסט הפתיחה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s